Menu
ברשות כל הרבנים, עצם הכינוס שנעשה הוא מכשיר לעבוד נגד הפירצות הגדולות שנפרצו בכרם בית ישראל בלי התוכן הפנימי שייצא מכאן, יש אנשים שאיכפת להם, יש אנשים שכואב להם, יש אנשים שמשתדלים לעמוד בפרץ, אולי מעט, אבל קצת מן האור דוחה הרבה מן החושך.
כפי שהזכירו מקודם הדברים, גלגלו לדור אחרון, סוגי שאלות שא"א לכאורה בכל אופן לאנשים קטנים כמוני למצוא אותם בסעיפים בשו"ע, לחפש אותם בראשונים והאחרונים, נפלו על הדורות שלנו סוגיות שלכאורה אין להם שום זכר ומקור למצוא להם כמוש אר גופי תורה שיש להם מקורות נאמנים.
הנושא כבר התחיל בנושא החשמל שזה לא הנושא שלנו אלא של הדורות הקודמים, וגם בזה כפי שיודעים היו בזה הרבה נידונים אבל כפי שהזכירו מקודם הדבר התקבל כאיסור מוחלט שחשמל בשבת זה איסור דאורייתא, את החלק הזה זכינו שגדולי התורה קיבלו את זה כדבר מוחלט כמו שידוע גם מהגאון ר' חיים עוזר שכתב שאסור אפי' לדון בזה כי עצם מעלה קרירות, לא צריכים לכתוב ולדבר הנושא הוא מוחלט.
אנחנו עכשיו בחודש אלול וידוע שהרבינו יונה כותב שהשכר לפרוש מספק איסור הוא הרבה יותר מאשר וודאי איסור, אשם יותר יקר מחטאת, כי כאשר האיסור ברור כולם פורשים מזה ואין כמעט נסיון, הנסיון מתחיל כאשר הדבר מסופק, מי אומר? אולי זה חולה? בשעת הדחק, אז לאנשים הנסיון של המבחן הוא הרבה יותר קשה לכן נגרמת הפירצה יותר ולכן חייבים על זה תשובה יותר מוודאי.
זה בעצם שורש הבעיות שלנו אחרי החשמל שנוצרו הרבה סעיפים וסעיפי סעיפים לא לחשמל להדיא, אלא לתולדות ולדברים הנגרמים מחשמל ולהגדיר אותם איפה הם נמצאים, אז מישהו יכול לבוא ולדפוק על השולחן שיכול להביא בוודאי חטאת? א"א להגיד את זה. אז אולי זה מותר לגמרי? א"א להגיד גם את זה ופה מתחילים כל הבעיות.
דבר ראשון צריכים לדעת שהלכות שבת חז"ל כבר הגדירו את זה כהררים התלויים בשערה, וצריכים להיות בשביל להבין את עדינות הדברים ולתפוס דקויות של מלאכות שאנחנו מסברא דילן כאצבע בקירא לסברא.
נזכיר קצת על קצה המזלג, בחזו"א כתוב שלפתוח מטריה בשבת לא נראה שהנודע ביהודה צודק שזה אוהל אבל אולי זה חשש מכה בפטיש, יש עוד כמה דוגמאות שאנחנו בסברא שלנו זה נראה רחוק והחזו"א חשש להם למכה בפטיש ולדברים מאוד עדינים.
פירוש הדבר, שמלאכה בשבת זה כ"א יודע שלא פירושו העמל והטירחה של האדם אלא חשיבות היצירה, המושג מלאכת מחשבת מוזכר הרבה פעמים גם בראשונים כבר אפי' בלי הגדרה של מלאכה, ברשב"א הרי לפתח תולעי משי הוא מכניס למלאכת מחשבת, אני לא רוצה לומר שזה מלאכה דאורייתא אבל העיקרון שאדרבא בשבת לא העמל והיצירה הוא המלאכה אלא היצירה היא נקודת המלאכה.
זה בעצם החלק שבטכנולוגיה הוא הכי מפותח, להגיע ליצירות מקסימליות בטירחה מינימלית, למשל מדברים היום על הנושא של הגברת זרם, בהרחבה עוד מעט יבהרו למה זה לא מדויק, אבל ניקח את זה בצורה היותר מורחבת איך שאנחנו רגילים לקרוא לזה הגברת זרם כביכול יש זרם חשמלי והבנאדם בסך הכל מגביר את הגברת הזרם.
אז וודאי שכל תלמיד חכם מתחיל יגיד מי אומר שיש פה בעיה? אבל ההסתכלות מהצד השני שבכל פעולה כזאת של הגברת זרם בעצם אפשר ליצור את כל הבניינים הגדולים גם כן, אם הזכירו כאן שהיו כאלו שניסו לפרוץ ע"י כפתור בשבת שרחמנא ליצלן אפשר לעקור את כל השבת במחי יד ע"י כפתורים, אין דבר שא"א לעשות כך, בקיצור שבת ויום א' יכולים להיות שווים, כל הכפתורים בבית יהפכו לכפתורי סוויטצ' כשרים, כל המכוניות יהפכו לכפתורי סוויטצ' כשרים ובכל הפעולות שבת ויום א' שווים.
אני לא מדבר על המושג שאדם יכול להעלות על דעתו כזה רעיון שייתכן כזה מושג, בעצם לכאן אנחנו יוצאים, להשוות שבת ליום א', גם ביום ראשון אין שום סיבת להתאמץ , כל המכשירים יעבדו כך בשבת ובראשון אותו דבר, וזה המטרה של הטכנולוגיה להגיע לדרגה הזאת, אז ייתכן להעלות על הדעת להגיע לכזה דבר ואיך בנאדם יהודי יכול לחשוב ככה מבחינה רעיונית.
אבל מבחינה מעשית אפשר לעשות את אותו דבר בהגברת זרם, אפשר לעשות כפתור שישאיר זרם במתח נמוך, וההפעלה תהיה רק ע"י הגברת זרם, גם את זה אפשר לעשות בכל הפעולות ולהגיע לכל המלאכות שיהיו בשבת כמו ביום ראשון.
אז וודאי שהנקודה הרעיונית הוא וודאי ראיה ברורה שזה לא ייתכן, כי וודאי שמלאכת שבת ההגדרה שלה הוא בנאדם צריך לשבות מלט' מלאכות וכמבואר בירושלמי ר' יוחנן וריש לקיש למדו פרק כלל גדול 3.5 שנים ומצאו על כל מלאכה ומלאכה לט' תולדות ועל מלאכה שלא מצאו לה תולדה הם ייחסו אותה למכה בפטיש, פירוש הדבר שהם התחילו הפוך, מלאכה פירושה יצירה משמעותית בעלת חשיבות שהיא צריכה להיות אסורה והשאלה היא בדיוק אב זה שייך.
נכון שצריך להיות בר הכא בכדי לשייך כל מלאכה לאיזה אב להגדיר אותה, וזה מה שיש בדור שלנו לעשות וצריך לזה הרבה סייעתא דמיא ולא תמיד מגיעים לזה, אבל חלילה להפוך את זה למותר בגלל זה, הרבה התלבטויות יש שוודאי כל המלאכות האלה לא ייתכן שהיצירה הכי חשובה בעולם תחשב לאפס במלאכת שבת.
הרי בעצם העיון, כל צורת המלאכות שהעלם נבנה ונעשה בהם הוא החשמל והחשמל הוא הכח שמקיים את כל העולם, רגע אחד שיש הפסקת חשמל, העולם שובת, לא חייב להיות בהדלקה, יכול להיות בהגברה, אבל בקיצור כל קיומו של העולם הזה בחלק המעשי הוא החשמל, ולא יכול לבוא מישהו ולהעלות על הדעת שבעצם אנחנו יכולים להמשיך את הכל בחשמל כרגיל בטענת שאין בו כ"כ בעיה ולהמשיך את השימוש.
ברור שהוא משתייך למלאכה דאורייתא, נכון שאנחנו לא יכולים להצביע עליו איפה לשייך אותה, אבל הנקודות הפרטיות דהיינו, הגברות או כל מיני פעולות אחרות שע"י הכח החשמלי בנאדם יוצר בצורה מדויקת יצירה בעלת חשיבות שבשום אופן אחר הוא לא יכול להגיע אליה, לא ייתכן שהפעולה הזאת תהיה מוגדרת ' הבנאדם לא עשה כלום'.
נכון שבכל החלקים האלו מתייחסת תמיד עוד סוגיא, של אינו מתכוון, גרמא, מתעסק, שהם כללים בכל הלכות שבת, נכון שהם קיימים גם בדברים האלו, אבל גם בהם יש הרבה פעמים חילוקי דברים לדעת באמת שהדבר באמת מוגדר אינו מתכוון או למשל גרמא בראשונים עצמם נראה שההגדרה של גרמא לא כ"כ פשוטה לא כל דבר שהבנאדם עושה ולא נהיה משהו מיד נקרא גרמא, תוס' בסוף כירה נראה שיש גרמות שאסורים מדאורייתא.
אז לכן אע"פ שוד יציגו את הדברים הטכניים, בהרבה מקרים לא יוכלו להגיע להגדרה בדיוק לאיזה אב מלאכה לשייך את הדברים אבל כל בר דעת יוכל להבין ולשמוע שמדובר כאן בפעולה חמורה שבשום אופן א"א להתיר אותם בשבת.
כמה שהדברים יתבהרו יותר לדעת שמדובר בהררים התלויים בשערה, אז יובן שאנחנו לא מדברים כאן על חומרות אלא על עיקרי הלכות שבת, כי לצערנו כמו שסיפרו, הרבה מנסים לפרוץ את החומה הזאת בכל מחיר, אם רבנים חרדים הסכימו ר"ל להתיר כזה דבר בשבת, זה צריך להראות איפה אנחנו נמצאים, מול מי אנחנו מתעסקים.
כמו שהזכירו מקודם, חייבים להכיר טובה לאלו שמתמסרים להתעסק אך ורק בסוגיות האלה, לברר את הפרטים, אע"פ שלא מצליחים תמיד להגיע לנקודות המסוימות להחליט מה זה בדיוק? חטאת, אשם, דרבנן, או מותר, אבל כפי שציינתי מקודם זה לא סיבה להימנע מלומר ולהגיד את הדברים בריש גלי שהדברים הם חשש ספק דאורייתא.
ביחס למכשירים שקיימים ומקבלים הכשר מגופים אחרים, צריכים לחזור ולשנן שכבר בשנים עברו, גדולי הדורות הקודמים כבר יצאו נגדם נגד המכונים שבוודאי שא"א לגשת בגישה כזאת להתיר את הבעיות, אם זה הגישה, אז זה גישה פסולה מעיקרא, עם ישראל יודעים שצריכים לקיים את התורה, לשמור שבת, רוצים לשמור את השבת, מנוחת שבת זה כמו שהתורה הכתיבה לנו לנוח מכל מלאכה ולא מחפשים לפתור את הבעיות ולדמות את שבת ליום ראשון ולכל הקשיים למצוא פתרונות הגישה הזאת פסולה מעיקרא ולכן בלי להיכנס לנושא ההלכתי ולויכוח על הסברות אם הצדק הוא כך או כך צריכים לדעת שהמסורת שלנו בהלכות שמירת שבת כפי שקיבלנו מרבותינו הוא לא בגישה הזאת בכלל ולכן א"א לנו לסמוך עליהם אלא א"כ נראה בעיננו את הדברים.