חשוב לדעת! במכשיר שמיעה, עיקר השאלה אינה ללובש המכשיר (אם כי ייתכן שהמכשיר מסייע לו לשמוע גם עצמו, וצריך עוד בירור במציאות) אלא לאחרים שמדברים אתו או בסביבתו. ממילא, כשאדם בא לשאול את הרב אם מותר לו ללבוש מכשיר שמיעה בשבת, לא מספיק לשאול את הרב שלו אלא עליו לשאול את הרב של אלו שמדברים בסביבתו – מתפללי בהכנ"ס, הש"ץ, הבעל קורא, השכנים  וכדו'. או לחילופין לשאול את הרב שלו האם מותר לו להכשיל את אלו שמחמירים בזה (עי' רמ"א יו"ד סימן קי"ז סעיף ז', ובפ"ת יו"ד סימן צ"ב סק"ז).

תשובה: זהו נידון ידוע מרבנן קמאי, ואין דרכינו להכריע בנידונים ידועים שנחלקו בהם רבותינו. כל אחד יכול לברר מה דעת רבותיו בעניין.

רק זה צריך לדעת, שמכשירי השמיעה של היום הפכו לדיגיטליים, ומשוכללים הרבה יותר מאלו שדנו עליהם בעבר. הדיבור אל מכשיר שמיעה של זמנינו, הינו ממש כהפעלת מחשב ללא מסך בשבת. זה בדיוק כמו שיבוא מישהו לשאול, האם מותר לדבר למשחק מחשב בשבת, שאין לו מסך, אך כשאומרים לו "שלום" הוא מחזיר "בוקר טוב". זו המציאות.

לכן, מי ששומע חלקית בלי המכשיר ראוי שלא ישתמש בו בשבת, יש לציין שיש רבנים שמתירים. מי שלא שומע כלל ללא המכשיר יעשה שאלת חכם.

הגר"נ קרליץ (חוט שני קונטרס החשמל עמ' ר"ה אות ט') אוסר להשתמש בשבת במכשירי שמיעה, אם כי שמעתי שהתיר בשעת הדחק מאוד מאוד גדולה, קרוב לפקוח נפש.

תשובה:  שאלנו את הגר"י בויאר זצ"ל, והורה שמותר לדבר אתו רק מה שנצרך. אמנם שאלנו את מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א, ואמר שמותר לדבר אתו הכל. מאחר שיש כאן את סברת המגיד משנה שכל צרכי חולה שיש בו סכנה מותרים בשבת, כולל חיוק המזג. למרות שהבה"ל (סימן שכ"ח סעיף ד') פוסק כמותו רק באיסור דרבנן, ידוע שבבריסק ההוראה היתה כדעת המ"מ. מרן שליט"א ציטט על שאלה זו את דברי מרן הגרי"ז ש"אבא (מרן הגר"ח), היה מורה ובא כמו המגיד משנה".

תשובה: הגר"ח גריינימן התיר, הגר"נ קרליץ (חוט שני שם) אוסר מאחר שניחא ליה שכל הקהל ישמע את הקריאה, וכך מסתבר.

דילוג לתוכן