בס"ד

תמלול ר' שטיצברג שליט"א

ברשות הקהל החשוב שהתאסף לכבוד שבת, לשמוע את דבר השם ולשמע את הדברים האקטואליים שקשורים לשמירת שבת בזמננו.

לפני כמה שנים שמעתי ממו"ר בהלכה הגר" וואזנר זצ"ל מה שכתוב בגמרא במס' שבת (י'.) כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שאל הרב ואזנר מה הכפילות של אמת לאמיתו? הרי אמת יש רק אחת

אמר הגר"ש שיש 2 דברים שצריכים לדעת כשבאים ללמוד ולפסוק צריכים לדעת את הדין ואת ההלכה וצריכים לדעת את המציאות, אחד שיידע הלכה בלי מציאות לא יוכל לפסוק כמו שצריך וגם מי שיידע את המציאות בלי ההלכה לא יוכל לפסוק.

דיין שדן דין אמת לאמיתו אמר הגר"ש זה דיין שיודע את ההלכה ויודע את המציאות.

הגמרא במס' חגיגה (י'.) אומרת שהלכות שבת הרי הם כהררים התלויים בשערה, ופירש"י שהן מקרא מועט והלכות מרובות, אז אנחנו יודעים שזה כל הלכות שבת, יש ל"ט מלאכות והן לא מפורשות, ולא ידעו בדיוק מהן, עד שבאו ולימדו את זה חכמנו בגמ' התנאים ואח"כ האמוראים, הראשונים והאחרונים העמידו את הלכות שבת על תילה, ונתנו לנו יסודות בכל מלאכה ומלאכה, בבורר, בישול, סחיטה, ליבון ובכל מלאכה.

אבל בדבר אחד שהתחדש בזמננו שבסה"כ החשמל הומצא רק לפני מאה חמישים ומכשירי החשמל רק לפני כמאה שנה אין לנו ראשונים על זה, אין ט"ז ומגן אברהם על זה, אין משנ"ב על זה.

הראשון שדן על זה הוא הבית יצחק שדן על מסילות הברזל שנוסע ממקום למקום ודן אם מותר לנסוע עם זה הן מדין תחומין והן בכלל, בזה אבל נגמר כל השאלות, כי אף אחד לא חשב שמותר להדליק מנורה כי זה היה מבעיר אז לא היו יותר שאלות כך שלא דנו בזה.

עד כדי כך שהבעיות בזמננו כמעט בכל דבר יש נפק"מ יש חילוק במציאות לגבי הדברים כיום כמו שעוד מעט נראה קצת ע"י הכלים שהביאו פה להמחשה.

לפני מאה שנה אמרו שהבית יצחק דן על דבר מסילות הברזל וחוץ מזה היה את המנורות ליבון ובזה הסתכם כמעט כל השאלות, היום יש דברים שהנושאים של מכשירי החשמל מלווים את האנשים בכל דבר ודבר ודברים שלפני עשר שנים לא היו כמעט, נמצאים היום בהרבה מאוד בתים.

לפני כ-15 שנה היה בעייה שהמנורה נדלקה אוטומטי בחדר מדרגות רק במלונות גדולים בחו"ל וכד' היום יש את זה כמעט בכל בית ובהרבה מקומות גם המיזוג מכוון את עצמו לפי השימוש של האנשים כפי שנשמע עוד מעט, עד היום ידעו שלא משתמשים בחשמל גם אם זה דאורייתא וגם אם זה דרבנן.

היום אבל פעולה פשוטה של פתיחת ברז יכולה להיות חשמלית, כי יש מדי מים דיגיטליים, משאבות מים ויש גם ברזים דיגיטליים שרק כששמים את היד זורם מים, פעם זה היה רק באלומות יוקרתים היום יש את זה בהרבה בתים ומקומות.

גם מצלמות אבטחה היו פעם בבנקים וכד' והיום יש את זה כמעט בכל בית, חנות ובית כנסת, יש מהם שעובדים כל הזמן ויש שעובדים אוטומטי בזמנים מסוימים, זה מעורר כסדר שאלות ואנשים שואלים תמיד מה ההלכה בזה? מה הבסיס של ההלכה בזה מה רק חומרא ומה מעיקר הדין. איך מתמודדים עם זה בשבת.

ונביא דוגמא מאחד הדברים הכי נפוצים שזה המקרר ואשאל בשם העולם כי אני שומע הרבה את שתי השאלות שתמיד שואלים, דבר ראשון, מה התחדש? האם באו פה לאסור את המקררים? הרי כבר דנו על זה לפני כחמישים שנה, הן החזו"א והן הגרש"ז והאגרות משה דיבר על זה.

שאלה שנייה, האם כל זה קשור לאנשים שמחמירים בחשמל או שזה קשור לכולם?

והתשובה לשני השאלות היא אותה תשובה – לא אאריך יותר כי נמצאים איתנו מומחים גדולים שיודעי ויסבירו בדיוק איך עובד המקרר.

אקדם בברכה את הרב גרוס שליט"א.

אני חוזר בקצרה על השאלות, מה התחדש על המקרר כיום שפעם לא היהלגבי שמירת שבת, עד כדי כך יש בורות שמישהו שכבר כן התעניין ובדק וראה שכתוב רישום דיגיטלי, אז הוא שאל האם זה בעיה של כותב? וזה כמו שאמרנו לפני זה שדיין צריך לדעת גם את המציאות ורישום דיגיטלי הרי בעייה חשמלית לכל דבר כידוע ולא קשור לכותב.

אז וודאי שלא מוטל עלינו להיות טכנאיים, ולא מוטל ע"כ תלמיד חכם ומורה הוראה להיות מהנדסים, אבל לדעת את המציאות כן.

אגיד בקיצור את הדברים, עד לפני כעשר שנים היה דור אחד של מקררים ומאז המקררים שונים לגמרי, המקרר שהוא הרי לא משהו חדש היה לו בעבר 2 בעיות בלבד היה לו מנורה והבעיה של מנוע שבכדי שלא ייפעל כל הזמן התקינו לו טרמוסטט ובזה דנו כבר כל הפוסקים האם כשפותחים את המקרר ומקדימים את ההפעלה של המנוע האם זה בעייה, אבל רק זה היה כל הנידון במקרר.

לפני כעשרים שנה התחדש עוד משהו במקררים שהיום הם כבר גם מאוד עתיקים, היה לפני כמה שנים אברך שמשום מה רצה מקרר מיכני שלא יצטרך התקן שבת וחיפש בכל החנויות בארץ ומצא דגם אחד שיכל לקנות, אין כבר כיום כמעט אפשרות להשיג מקרר מיכני.

כאמור לפני כעשרים שנה אבל התחדשו עוד 2 דברים במקררים, נוסף דאמפר בתוך המקרר שהוא יפזר את הקור בין המקרר למקפיא בשווה ונתן יותר אפקט לקירור והדבר השני שנוסף זה מערכת הפשרה אוטומטית (no frost) שהיא נוספה מכיוון שהמקרר עובד הרבה ונוצר הרבה קרח, כולנו זוכרים כשרצו לנקות את המקרר, היו צריכים להפשיר את המקרר יום או יומיים וכל הבית היה מתמלא מים כי הכל היה קרח שהפשיר וזה גם הורס את המקרר כי הקרח אוטם את פתחי האוורור.

אז הוסיפו מערכת הפשרה למקרר והיו עושים גופי חימום בתוך המדפים והם בפעולה מסוימת – יש הרבה סוגים ב'נו פרוסט' – יש כאלו שפעלו לפי זמן ויש כאלו שבדקו כמה זמן המנע עבד ולא נאריך בזה, וזה הפשיר את המדפים של המקרר והמקפיא וגרם שלא יצטבר קרח, בזה הסתכם כל הבעיות שלו.

היום, המקררים האלו כבר לא ניתנים להשגה, המקררים של היום הם עם מערכת של מחשב, וצריכים להדגיש הרבה שואלים וגם ת"ח על מקרר אם זה מיכני או דיגיטלי ומסתכלים אם יש צג דיגיטלי ואומר שאין שום כפתורים של דיגיטלי, התשובה לזה הוא שכיום כמעט בכל דבר בעולם יש מערכת דיגיטלי-מחשב, היום המקרר הוא מחשב עם עשרות אלפי פונקציות וכל מה שעושים בו נרשם בו.

יגיד האדם אני לא רואה שום דבר?! אבל זה ידוע שגם בסביבון למשל שמנגן יש מערכת דיגיטלית, ובמקרר של היום יש עשרות וריאציות, יש כאלו שסופרים את הפתיחות הסגירות של הדלת, וזה נפק"מ לכמה זמן ולאיזה עוצמה המנוע יעבוד, יש כאלו שיש להם חיישן חום גם מבפנים וגם מבחוץ, גם בתא ההקפאה וגם בכל מיני אזורים מחוץ לתא ההקפאה, יש כאלו שיש להם דאמפר שהוא בעצם תריס שנסגר ונפתח ומעביר את הקור מהמקפיא למקרר והוא גם עובד על המחשב, יש כאלו שיש להם גלאי נפח ויש כאלו שיש להם חיישני לחות, יש כאלו שלהם צג דיגיטלי.

וברב המקררים יש הגברת זרם שבעצם המנוע מכוון את עצמו שהוא לא נפתח ונסגר כמו שהיה פעם, אלא הוא מכוון את עצמו לפי השימוש של האדם, אדם אכל מאכל חם ומכניס את מה שנשאר למקרר אז המקרר עצמו יודע וחושב כמה נפח וחום ואפי' עשירית מעלה התווסף וזה בשונה מפעם שהוא ידע רק אם חם או קר.

לא נאריך כי עוד מעט נשמע מאנשי המקצוע שיסבירו קודם מה השאלה, אבל צריכים קודם לדעת ולהכיר את ההתפתחות בנושא הזה של העולם הדיגיטלי, וכמובן שעוד לא נגענו בנושא של המזגנים ובנושא של המיחמים, בנושא של המיני ברים, ארונות החימום, מעליות וכד'.

העולם הדיגיטלי הופך ומשתלט על האדם בכל דבר מימין ומשמאל, אבל הרבה שואלים: האם אין רבנים שמתירים? האם א"א לסמוך על זה להיתר?

שתי תשובות בדבר, דבר ראשון, לא מסתבר שבדור שלנו שיש כ"כ הרבה התקדמות וכ"כ הרבה מדקדקים במצוות, הן בארבעת המינים הן בטלית ותפילין שכידוע הדברים מתקדמים הן בכשרות והן בשחיטה ובכל נושא שיש אנחנו כ"כ הרבה מדקדקים, ובדיוק בשמירת שבת ששבת שקולה כנגד כל התורה והמצוות בדיוק לזה ניכנס בפירצה דחוקה?!

דבר שני, זכינו להיכנס כמה מרבני משמרת השבת להגרי"ש אלישיב זצ"ל בעניין המדי מים הדיגיטליים שהתחדשו לפני כמה שנים, ודובר הרבה בהלכה, ואחד מהרבנים הראה שיש היתר לפי משהו מסוים אם יגידו כך או כך, והגרי"ש השיב תשובה חכמה שמשקפת את המצב: 'שבת איז נישט קיין עגונה וואס דארף א היתר' שבת היא לא עגונה שצריכה היתר, בשבת אנחנו רוצים לדעת לכתחילה, מה מותר ומה אסור, מה באמת דורשים מאיתנו.

כמובן שאחד שכבר קנה במקומות מסוימים יש היתר של שעת הדחק אבל לכתחילה אנשים משלנו יראים ושלימים רוצים לשמור שבת בלי להסתמך על שום דחק ופירצה, וזה גם היה הקו של הגר"ש וואזנר שתמיד ביקש ואמר: איך בעט דיך, לא להקל בזה רק לעשות שיהיה הכל לכתחילה.

'ושמרו בנ"י את השבת לדרתם' אפשר לומר בזמננו במליצה שבכל דור יש את השמירת שבת שלו.