בס"ד

תמלול ר' משה שאול קליין שליט"א

ברשות הרבנים הגאונים שליט"א, יצא לי להכיר מקרוב הרבה מהדברים שמתעסקים בהם במשמרת השבת, מתוך משא ומתן של הלכה עם רבני משמרת השבת ועם שאר הרבנים שמתעסקים בנושא.

הייחודיות של משמרת השבת היא בפעילות שלה עם המכשירים שמשתמשים איתם בכל יום כמו מקררים וכד' שיש בהם כל מיני שינויים טכנולוגיים והאנשים לא מודעים לבעיות שיש בזה, ומשמרת השבת פועלת לייצר פתרונות שיוכלו להשתמש במכשירים ללא שום חשש וגם ליידע את הציבור על הנידונים הקיימים, וזה בשונה מהמכונים האחרים שמתעסקים שלא יהיה בעיות של חילול שבת, אבל עושים כל מיני קולות והיתרים שונים בזה.

יש מכתב ממו"ר הגאון בעל שבט הלוי זצ"ל עם שאר גדולי הדור שהיו בזמנו, שלא לעשות מכון בשביל לעשות כל מיני היתרים, והגדירו את זה שיש כאלו שמסתכלים על התרי"ג מצוות כתרי"ג בעיות שצריך לפתור אותם, וכשזה ההסתכלות, מנסים לפתור פתרונות בהיתר כזה או אחר, אנחנו אבל רוצים לקיים את התרי"ג מצוות פשוטו כמשמעו, וב"ה שמשמרת השבת עושה שיהיה מכשירים ללא שום חשש.

#אמת לאמיתו

אני רוצה לחדד נקודה ששמעתי הרבה ממו"ר בעל שבט הלוי זצ"ל על מה שאמרו חז"ל:  כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית' ומדייקים המפרשים ממה שנכתב 'אמת לאמיתו' שיש שני סוגי אמת שצריכים לדעת, מצד אחד צריך לדעת את ההלכה ומצד שני צריך לדעת את מציאות הדברים.

ומו"ר הרבה לומר שכשבאים למורה הוראה עם שאלה, בפרט בזמננו שיש חדשים לבקרים דברים חדשים וצריך לפסוק הלכה, אז צריך קודם לברר את המציאות האמיתית, איך זה עובד? ממה זה נגרם? ולמה זה גורם? ואחרי שמבררים את המציאות אפשר לדון ולחקור את חלק ההלכה אם זה מותר או אסור, הגם שלפעמים נח יותר לבאר רשב"א מלהתעסק בדברם הטכניים האלו, אבל זה התפקיד של מורה הוראה.

#חינוך לדורות

דבר נוסף שהקפיד מאוד מו"ר בעל שבט הלוי זצ"ל הוא ה'חינוך לדורות' ואמר תמיד שלפני שמורים הוראה לרבים צריכים לתת את הדעת על מה שיכול לצאת מהפסק בעתיד ולא רק להסתכל על חלק ההלכה, והוסיף בשם החת"ס שכתוב בעבודת המשכן, על בצלאל שהשם מילא אותו בחכמה, בתבונה ובדעת, ואחרי זה כתוב 'ולהורות נתן בלבו' ושאל החת"ס הרי כתוב כבר שיש לו חכמה, תבונה ודעת? ותירץ שבנוסף לחכמה, תבונה ודעת צריך גם 'ולהורות נתן בליבו' כי זה כוח מיוחד להורות לרבים.

כידוע מה שחז"ל אמרו שעבירה גוררת עבירה, ולפעמים החשש מגוררת עבירה היא גדולה מעצם העבירה עצמה, מה זה יגרום הלאה? ותמיד צריך גם לשקול את זה.

אחד הדוגמאות שבעל שבט הלוי הביא היה מעלית השבת, והיה אומר יכול להיות שנמצא פטנטים שלא יהיה בעיות הלכתיות שיש לזה היום, ואף אמר שמעתי שיש רעיון לעשות מעלית שבת בלי חשמל ולכאורה זה לא אסור, אבל כשמסתכלים במבט רחב ולא רק על החלק ההלכה, מה זה יגרום ולאיזה איסור זה יגרום אז ודאי שהגוררת עבירה הזה יגרום להרבה חילול שבת.

בגמרא במס' פסחים (לז.)כתוב: שאין עושין סריקין המצויירין בפסח שמא ישהו עליו ויחמץ, ושואלת הגמ' שאפשר שיעשנה בדפוס ואז  לא ישהה, ועונה הגמ' שיאמרו כל הסריקין אסורין, וסריקי בייתוס מותרין ולכך אסור, ולכאורה אין בעיה הלכתית בזה כלל, אבל יש כאן יאמרו… ובוודאי שאם יתירו מעלית שבת בצורה מסוימת יתירו גם מעליות אחרות ויהיו כאלו שיטעו ויכשלו או שימצאו היתרים מפוקפקים ומשונים.

פעם הגיע למו"ר בעל שבט הלוי אחד מתלמידיו שחמיו התגורר בביתו וכל החיות שלו היה מזה שהלך לבית הכנסת אך דא עקא שהיה גר בקומה גבוהה והיה חלש מאוד מלרדת בשבת את כל הקומות, ושאל את הרב זצ"ל אם יכול לעשות מעלית שבת, ומו"ר התנגד לזה מאוד ואף שאולי זה עניין של חולה שיש בו סכנה ממש, אבל אם ייסעו כאן עם מעלית שבת, אז אנשים יסעו במקומות אחרים והגדר תיפרץ ומי יכול לשער את הנזקים.

#תשבות

כיום ניתן למצוא פתרונות לרוב הדברים שיהיו כביום חול ממש ח"ו, אבל צריך ליזהר מאוד לא לפרוץ את הגדרים, וידוע ששאלו את הגאון רבי יונתן אייבשיץ זצ"ל למה באיסורי דרבנן כתיב 'כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה' ובאיסורי דאורייתא יש איסורים שגם מלקות אין בהם? ומתורץ היטיב במשל לאדם שעבר על דברי המלך שדנים ושופטים אותו לפי חומרת מעשיו, אבל אדם שיפרוץ גדרים וייכנס למקום המלך ללא רשות נגזר דינו מיד כמורד במלכות, כי הפורץ גדר חייב מיתה, וכמאמר חז"ל 'הפורץ גדר ישכנו נחש'.

החתם סופר השיב פעם לאחד ששאל בדבר נסיעה ברכבת הנהוגה בידי גוי ונוסעת ממילא שלכאורה אין איסור בזה ובכל זאת אסרו החת"ס ע"פ מה שכתב הרמב"ן שחוץ מלט' המלאכות שהתורה אסרה, יש מצוות עשה של 'תשבות' ואם אדם מתעסק בדברי חולין אפי' שלא עשה מלאכה פעמים שעובר על מצוות עשה של תשבות, ולכאורה הנסיעה ברכבת זה לא מלאכה, אבל החת"ס לכאורה הבין  שאין לפרוץ הגדר ולהתיר וחיפש מצא סמך מהרמב"ן.

ובוודאי צריך לחזק ולהתחזק בשמירת שבת בהידור וללא חשש, וכדאי הוא השבת שהוא מקור לכל הברכות שנזכה לגאולה שלימה במהרה.