תפריט
בס"ד
כבר בעבר דנו הפוסקים אודות השימוש במכשירי החשמל בשבת. אך זה כבר כמה עשרות שנים שהדיון בנושא שכך, כיום כבר מוסכם בכל זרמי היהדות החרדית והדתית שאסור להפעיל ולנתק מכשירי חשמל בשבת (הגם שעדיין נחלקות הדעות אודות שם האיסור ומהותו).
ישנם נושאים שנשארו עדיין במחלוקת, כמו למשל פתיחת דלת של מקרר מכני, הארכת מצב בשעון שבת מכני, טלטול מאוורר ועוד. בנושאים אלו יש שהקלו ויש שהחמירו וכל אחד אוחז במנהג אבותיו ורבותיו.
לאחרונה עלה שוב לכותרות נושא השימוש במכשירי החשמל בשבת, ואנו שואלים את עצמנו האם מישהו החליט משום מה לעורר שוב את אותן סוגיות שהוכרעו? אולי קם מי שמתיימר להכריע בין ההרים באותם נושאים שבהם נחלקו המנהגים? או שאכן מדובר בסוגיות חדשות שיש לתת עליהן את הדעת.
את הסיבות שדורשות דיון מחדש ניתן לחלק לשתיים, האחת היא פריצת הדרך שאנו עדים לה בכל הקשור לאוטומציה, מה שגורם לכך שכיום פעולות שגרתיות רבות גוררות אוטומטית הפעלות חשמליות שיש להכריע אילו מהן נחשבות מעשה האדם ואסורות בשבת ואילו מהן מותרות. והסיבה השנייה היא הפיקוד הדיגיטלי – אותו מערכות ממוחשבת שנמצא כיום כמעט בכל מוצר חשמלי, שיש לדון האם גם תופעה זו היא בכלל האיסור להפעיל מכשירי חשמל בשבת.
במאמר זה ננסה לתמצת את החלקים הטכניים של הנידונים הלכתיים והוא מחולק ל-3 פרקים:
פרק א' – אוטומציה.
פרק ב' – רישום דיגיטלי.
פרק ג' – המקרר המכני והמקרר הדיגיטלי.
חשוב לציין! מטרת המאמר כולו הינה אך ורק להציג נתונים טכניים בלבד. ציטוטים הלכתיים, סברות, או מסקנות הלכתיות המופיעות במאמר הינם רק לצורך הבנת ההקשר ההלכתי בכללותו, ואין לסמוך עליהם כלל.
פרק א' – אוטומציה
ראשית ננסה להסביר בקצרה את המושג "הפעלה אוטומטית" בניגוד ל"הפעלה יזומה", אח"כ נציג בקצרה את הסיבות המרכזיות לפריצת הדרך בנושא זה ואת ההשלכות ההלכתיות שלו.
דוגמא מצויה להפעלה יזומה היא הדלקת האור בחדר. הדרך המקובלת עדיין להדליק את האור היא לגשת באופן יזום אל המתג וללחוץ עליו ידנית. כל עוד לא אגש בעצמי ואלחץ על המתג, האור לא יידלק מעצמו.
לעומת זאת, הדלקת האור במקרר היא דוגמא מוכרת להפעלה אוטומטית, כאשר אני פותח את דלת המקרר האור נדלק מעצמו. אפשר לומר שכשפתחתי את הדלת, המקרר "הבין" שאני מעוניין באור דלוק, וכשהדלת סגורה המקרר "מסיק" שאין צורך באור והוא מכבה אותו.
אגב, זו דוגמא טובה למערכת שהייתה אוטומטית גם בעבר וכבר דנו עליה הפוסקים, אך בגלל התקדמות הטכנולוגיה התעוררו דיונים חדשים מהותיים אודותיה, ועל כך בהרחבה בפרק ג'.
אחת המגמות המרכזיות של העולם הטכנולוגי היא להשתמש פחות בהפעלה יזומה ולעבור ככל האפשר להפעלה אוטומטית, כך מכשירי החשמל שסובבים אותנו יוכלו לזהות בעצמם האם אנו מעוניינים שיפעלו ובאיזה אופן בדיוק אנו מעוניינים שיפעלו. לצורך זה משתמשים במגוון רחב של חיישנים.
גורמים עיקריים
ישנם מספר סיבות להאצה הגדולה באוטומציה. אחת הסיבות הבולטות היא המעבר ממכשירים מכניים למכשירים דיגיטליים. מערכות אוטומציה מכניות הינן יקרות הרבה יותר מחד, ובעלות יכולת תכנון מוגבלת מאידך. לעומת זאת, במערכת דיגיטלית-ממוחשבת אפשר להשיג תכנון חכם ומורכב מאוד במחיר נמוך יחסית. כדי לסבר את האוזן, במחיר של טרמוסטט מכני אחד ניתן לייצר כמאה חיישני טמפרטורה דיגיטליים.
ההשקעה הכלכלית העיקרית במערכות דיגיטליות היא בפיתוח וכתיבת התוכנה, התוכנה היא זו שמנתחת את הנתונים שהתקבלו מהחיישנים וקובעת בהתאם, מה וכיצד להפעיל. ההשקעה בתוכנה היא בבחינת "נר לאחד – נר למאה". כיום יצרני המכשירים הינם יצרני ענק המייצרים מיליוני מקררים ומשווקים את מוצריהם בעשרות מדינות ולכן הם יכולים להרשות לעצמם להשקיע הון רב בפיתוח בלי שתהיה לזה השפעה משמעותית במחיר המוצר הבודד.
סיבה משמעותית נוספת היא השיח הכלל-עולמי אודות ההתחממות הגלובלית והצורך לחסוך באנרגיה, ככל שמכשיר החשמל "חכם" ומדויק יותר הוא צורך פחות חשמל ומקבל דירוג אנרגטי טוב יותר. ומכיוון שמדינות מערביות רבות אינן מאשרות לשיווק מוצרים בעל דירוג אנרגטי נמוך, היצרנים חייבים להשקיע מאמץ וכסף כדי לשכלל את מוצרי החשמל שלהם.
ולכן בעוד בעבר המקרר "ידע" רק האם הדלת פתוחה או סגורה והאם הטמפרטורה במקרר נמוכה מספיק, כיום אנו מוצאים מקררים שמשקללים גם את משך פתיחת הדלת, מספר הפתיחות, תדירות הפתיחות, את הטמפרטורות בנקודות שונות במקרר, את טמפרטורת החדר, את הלחות בנקודות שונות במקרר, את הלחות בחדר ואפילו האם המטבח מואר או חשוך, חיישן נפח ובהתאם לנתונים שהצטברו המערכת מתאימה את תכנית העבודה האופטימלית של המקרר בכל רגע נתון (הרחבתי בנושא זה בפרק ג').
כמובן שגם התוצאות מדברות בעד עצמן. מקרר מודרני מסוגל לשמור על טריות המזון למשך זמן ארוך יותר, בצריכת חשמל נמוכה הרבה יותר, ועם הרבה פחות טעמי לוואי מאשר עמיתו המקרר המכני.
השלכות הלכתיות
ובהקשר ההלכתי, בעוד שלגבי הפעלה יזומה ניתן לסכם את הלכות חשמל בשבת למשפט אחד "אסור להפעיל ולנתק מכשירי חשמל בשבת", לגבי בקרה אוטומטית הנושא מורכב הרבה יותר וצריך לברר בכל מכשיר לגופו מהם התוצאות הכרוכות בכל מעשה והאם זה נחשב אינו מתכוון, פס"ר, מתעסק, ניחא ליה, גרמא ועוד.
בפועל בגלל מורכבות תהליכי היצור, קשה מאוד לברר את המציאות המדויקת בכל מכשיר ובכל דגם. גם הבירור ההלכתי סבוך למדי בגלל שפעמים רבות מדובר על חילוקים דקים ובעוד רב פלוני יתיר מכשיר א' ויאסור מכשיר ב', רב שני יפסוק להיפך. זאת ועוד, שלפעמים בגלל שינוי פנימי בתוכנה של המכשיר הדין יכול להשתנות ממותר לכתחילה לאיסור דאורייתא גם כשאין כל שינוי חיצוני במכשיר.
חשוב לציין שהדיון אינו רק אודות בית חכם וכדו'. האוטומציה מגיעה כיום לכל בית, פעולה פשוטה כמו פתיחת ברז עלולה להפעיל את מונה המים החשמלי (נפוץ מאוד) ואת משאבת הלחץ (בעיקר בבניינים גבוהים). שפיכת המים לכיור יכולה להפעיל את משאבת הביוב (בעיקר בקומות מרתף). פתיחת דלת המקרר מפעילה את התאורה, את חיישני הטמפרטורה ומערכות נוספות במקרר. כניסה לשירותים יכולה להפעיל את מפיץ הריח האוטומטי (בעיקר במקומות ציבוריים). השלכת אשפה ל"טמון בקרקע" נמדדת ונרשמת ע"י חיישן (קיים כבר במספר ערים בארץ). ועוד ועוד פעולות שגרתיות כרוכות בהפעלת מערכות חשמליות באופן אוטומטי.
אודות שיטות המחקר הסבוכות ודוגמאות מפורטות יותר בפרק ג'.
פרק ב' – רישום דיגיטלי
השימוש במחשבים "כבש את השוק", כיום כמעט שאין מוצר חשמלי שאין בו מחשב.
טלפון, מערכת סטריאו, מקרר, מכונת כביסה, מזגן, מד מים וצעצועים אלקטרוניים שונים, הם חלק קטן מרשימת המוצרים שמכילים בתוכם מחשב זעיר.
מה קורה שם בתוך המחשב? למה אסור להקליד במחשב בשבת? למה אסור לשוחח בטלפון בשבת? למה אסור להקליט שיעורי תורה בשבת? האם זו אותה תופעה כמו החשמל הרגיל?
המחשב
המחשב הוא מכשיר שיודע להבחין בין מצבים שונים ולבצע בכל מצב את הפעולות המתאימות לפי הסדר הנכון. המחשב שבתוך הטלפון למשל, יודע להבחין האם אני אומר "שלום" או "להתראות" ולשדר את האותות החשמליים המתאימים עבור כל הברה.
איך זה קורה? המחשב בבסיסו הוא מכשיר פשוט מאוד ולא כ"כ חכם. כמו כל מכשיר חשמלי בסיסי גם המחשב מסוגל "להבחין" רק האם יש חשמל או אין חשמל. אך בניגוד לנורת חשמל שמחוברת למתג למשל, שיכולה לתת לי שתי אפשרויות בלבד, כשהמתג מחובר האור דולק וכשהוא מנותק האור נכבה. המחשב לעומת זאת מסוגל לבדוק את המצב במספר רב של "מתגים" ולבצע את הפעולה המתאימה עבור כל צירוף מתגים אפשרי, ככל שיהיו לו יותר "מתגים" הוא יוכל לבצע מספר גדול יותר של פעולות.
לשיטה הזאת, שמייצגים מגוון אפשרויות באמצעות מספר יחידות כשלכל יחידה יש 2 אפשרויות בלבד, קוראים "שפה בינארית".
שפה בינארית
האם מחשב שיש לו רק שני "מתגים" יוכל לבצע רק שתי פעולות שונות? כמו שלמספר בן שתי ספרות יש 100 צירופים שונים (00 – 01 – 02 – … – עד 99) ולמילה בת שתי אותיות יש 484 צירופים שונים ("אא" – "אב" – "אג" – … – עד "תת”), כך מחשב בעל שני "מתגים" יוכל לבצע 4 פעולות שונות (כשאחד דולק הוא יפעיל את המזגן על קירור, כשהשני דולק הוא יפעיל אותו על חימום, כששניהם דולקים הוא יפעיל אוורור וכששניהם כבויים הוא יכבה את המזגן).
באותה צורה ניתן לבצע 8
" פעולות שונות באמצעות 3 "מתגים", 16 פעולות עבור 4 "מתגים" וכן הלאה.
המחשב משתמש במתגים כ"אותיות" המרכיבות "מילים" ו"משפטים", לכן רגילים לקרוא לזה במונחים של "שפה" או "רישום", לשפת המחשב קוראים "שפה בינארית" (משמעות המילה בינארי" היא כמו שניים, כפל, דו).
ההבדל בין לשון הקודש, מספרים ושפה בינארית, הוא שבלשון הקודש יש 22 סימנים שונים – א, ב, ג… עד ת (22×22=484), בשפת המספרים יש 10 סימנים שונים – 0, 1, 2… עד9. (10×10=100) ובשפה הבינארית יש רק 2 סימנים שונים – מתג דולק ומתג כבוי (2×2=4). וכמו שלמספר בן 3 ספרות יש אלף אפשרויות שונות (10×10×10=1000), כך גם ל-8 “מתגים" יש בשפת המחשב 256 אפשרויות שונות (2×2×…×2=256).
ל"מתג" בודד קוראים ביט (Bit), ולסדרה של 8 “מתגים" קוראים בייט (Byte). כשמדברים על כרטיס זיכרון של 4 ג'יגה-בייט הכוונה היא ל-4 מיליארד סדרות של 8 “מתגים" (סה"כ 32,000,000,000 “מתגים").
ליתר דיוק בגלל שבשיטה הבינארית משתמשים בהכפלות של 2, כל ג'יגה בייט הוא
באופן מעשי לא מדובר במתגים רגילים אלא בשכבות מיקרוסקופיות של טרנזיסטורים שהם למעשה סוג של מוליכים למחצה – חומרים שמסוגלים לשנות את המוליכות החשמלית שלהם.
מוליכות חשמלית
לכל חומר בבריאה יש מוליכות חשמלית שונה. נחושת למשל היא בעלת מוליכות חשמלית גבוהה לכן משתמשים בה בתור חוט חשמל, פלסטיק לעומת זאת הוא בעל מוליכות חשמלית נמוכה מאוד ולכן הוא משמש לציפוי חוטי חשמל.
לחומר בעל מוליכות חשמלית נמוכה מאוד רגילים לקרוא "חומר מבודד". בגלל המוליכות הגרועה של הבידוד כשאדם נוגע בבידוד הפלסטיק החיצוני של כבל החשמל יזרום דרך גופו זרם נמוך מאוד לכן האדם לא ירגיש אותו כלל ואין בו שום סיכון, חוט הנחושת עצמו לעומת זאת הוא בעל מוליכות טובה ואסור לגעת בו כשהוא מחובר לחשמל.
מתג חשמל רגיל בנוי משני חלקי נחושת, האחד מחובר לחוט הזנת החשמל מהלוח, והשני מחובר לחוט שממשיך למנורה. כשמדליקים את האור מצמידים את שני חלקי הנחושת זה לזה, ואז זרם החשמל מגיע למנורה בחופשיות (בגלל המוליכות הגבוהה של הנחושת) והמנורה נדלקת. כשמכבים את האור מרחיקים את חלקי הנחושת זה מזה, וזרם החשמל צריך לחצות את מרווח האוויר שביניהם. האוויר הוא מוליך גרוע מאוד, לכן כמות זרם החשמל שיזרום דרכו למנורה תהיה קטנה מדי והמנורה תכבה.
מוליך למחצה
ישנם חומרים שהמוליכות החשמלית שלהם תלויה בתנאי הסביבה. לחומרים אלו קוראים "מוליכים למחצה" כי בתנאים מסוימים הם מוליכים מעולים כמו נחושת, ובתנאים אחרים הם מוליכים גרועים (מבודדים) כמו פלסטיק.
משפחת המוליכים למחצה היא מגוונת למדי. יש מוליכים למחצה שמגיבים לטמפרטורה, אחרים מגיבים לאור, ללחץ, למתח חשמל ועוד. המחשב משתמש בשכבות מיקרוסקופיות של מוליכים למחצה מסוג "טרנזיסטור" שמגיבים לשינוי מתח חשמל.
הערה: למעשה כל חומר משנה את מידת המוליכות שלו בהתאם לתנאי הסביבה, אך ברוב החומרים השינוי קטן מאוד. גם אם נחמם את חוט הנחושת ל-100 מעלות, המוליכות שלו תרד רק מעט. המאפיין המיוחד של מוליך למחצה הוא, שבשינוי קטן יחסית של תנאי הסביבה הוא משנה באופן חד את המוליכות שלו.
הגברת זרם או יצירת זרם
כאמור כל הפעילות הממוחשבת מבוססת על הדלקת וכיבוי סדרות של "מתגי" טרנזיסטור זעירים. המחשב לא משתמש בכל טווח שינוי המוליכות של הטרנזיסטור אלא רק בשני המצבים הקיצוניים שלו, מצב בו הוא מוליך מעולה נקרא 1(ובשפה מקצועית – רוויה), ומצב בו הוא מבודד נקרא 0 (ובשפה מקצועית – קיטעון).
מבחינה הלכתית יש שרצו לדון את התופעה רק כהגברת זרם חשמלי ולא כיצירת זרם (במקרים מסוימים יכולה להיות נפק"מ הלכתית בין הגברת זרם ליצירת זרם לפי חלק מהפוסקים), הגדרה זו מבוססת על המונח שנקרא "זרם זליגה". זרם זליגה הוא הזרם שזורם דרך הטרנזיסטור כשהוא במצב "מבודד", גם כשהטרנזיסטור במצב 0 יש תמיד זרם קטן שכן מצליח לחדור דרכו, אלא שזרם קטן זה לא מספיק כדי שהמחשב יזהה אותו כמצב 1, מבחינת המחשב הטרנזיסטור כבוי.
למעשה כאמור תופעה זו קיימת גם בכל מתג חשמל רגיל, זרם זליגה חודר דרך מרווח האוויר שבין חלקי הנחושת גם כשהאור כבוי. למרות זאת לא שמענו מי שידון את הדלקת האור בשיטה הישנה כהגברת זרם בלבד. נראה שמוסכם על פוסקי ההלכה שזרם נמוך עד כדי שהוא לא מסוגל להפעיל את המכשיר שאליו הוא מחובר נחשב כאינו, ולכן כשם שדנים את הדלקת האור כיצירת זרם, כך גם העברת הטרנזיסטור ממצב קיטעון (0) למצב רוויה (1) תחשב יצירת זרם ולא רק הגברת זרם.
אגב, הסיבה ששומעים על המונח "זרם זליגה" בעיקר כשמדברים על מיתוג דיגיטלי ולא כשמדברים על מתג רגיל נעוצה בעובדה שכל מכשיר דיגיטלי מצוי מכיל מיליוני טרנזיסטורים ואף יותר, וזרם הזליגה קטן ככל שיהיה מצטרף לזרם מספיק כדי ליצור תופעות לוואי שהמתכנן חייב לתת עליהם את הדעת, לכן כל טכנאי אלקטרוניקה מתחיל חייב להכיר את התופעה. בחשמל הישן לעומת זאת, גם בניין רב קומות לא מכיל יותר מאלפים בודדים של מפסקים. רק המהנדסים שמתכננים את רשת הולכת החשמל הארצית, מתמודדים עם הזרם שזולג מהכבל לאדמה דרך האוויר. זרם קטן זה מצטרף לזרם בעל תופעות לוואי הדורשות התייחסות רק כשמדובר על אלפי קילומטרים של כבלים הפרושים באוויר.
חיבור של פרקים
מדידת טמפרטורה דיגיטלית
פרק ג' – המקרר המכני והמקרר הדיגיטלי
המקרר הביתי יכול לשמש דוגמא מצוינת כדי להמחיש את השינויים הגדולים בעקבות הטכנולוגיה המתקדמת, ואת ההשלכות שלהם על ההלכה.
המקרר הוא מכשיר מוכר ונמצא בכל בית, הוא היה מוכר כבר לפני עשרות שנים ואף נידון ע"י גדולי הפוסקים בדור שלפנינו, ונאמרו בזה מספר שיטות.
הדיון הנ"ל התייחס למקרר שהיה נפוץ אז – המקרר המכני. בעשרים השנים האחרונות שוק המקררים והמקפיאים הביתיים עבר בהדרגה איטית לשיטה הדיגיטלית, עד שכיום כבר כמעט שאין להשיג מקרר או מקפיא מכני. הבה נסקור את השינויים שעברו המקררים והמקפיאים של ימינו, ונראה שמסקנות הדיון ההלכתי הנ"ל כבר אינן מספקות וחובה להעלות את המקרר שלנו חזרה לשולחן הדיונים.
לחצני דלת במקרר מכני
לחצן הדלת הינו מתג קפיצי, בתוך הלחצן יש שני חלקי נחושת וקפיץ שמצמיד אותם זה לזה, כשסוגרים את המקרר הדלת לוחצת על הלחצן ומרחיקה את חלקי הנחושת זה מזה. חיבור החשמל למנורה הוא דרך הלחצן, כשפותחים את הדלת הלחצן משתחרר, המגעים מתחברים והאור נדלק. וכשסוגרים את המקרר הלחצן נלחץ, המגעים נפרדים האור נכבה.
לפני שבת נהגו להוציא את המנורה, כך לחצן הדלת לא יפעיל דבר (למרות שהמגעים מתחברים בפתיחת הדלת – אבל הם לא מחוברים למנורה). ויש שהחמירו להצמיד את לחצן הדלת בעזרת סרט דבק או בריח, כדי שהלחצן לא ישתחרר כלל בפתיחת הדלת.
במשך השנים חלק מהיצרנים חיברו גם את המאוורר ללחצן הדלת, כך שהלחצן מחליף בין המאוורר למנורה. כאשר הדלת סגורה החשמל מופנה למאוורר, וכשהיא פתוחה המאוורר מתנתק והמנורה נדלקת במקומו.
בדגמים אלו לא מספיק להוציא המנורה לפני שבת אלא צריך להצמיד את לחצן הדלת.
בחלק גדול מהמקררים המכניים הותקן לחצן דלת בדלת המקרר בלבד, ואילו בתא ההקפאה לא הותקנה תאורה ולא לחצן דלת.
לחצן הדלת במקרר המכני הינו גלוי לעין, למעט במקרים נדירים מאוד.
לחצני דלת במקרר דיגיטלי
עם המעבר לטכנולוגיות דיגיטליות הלחצן אינו מחובר יותר למנורה וגם לא למאוורר, הלחצן מחובר רק לכרטיס הפיקוד הממוחשב. כשכרטיס הפיקוד "רואה" פתיחת דלת הוא מבצע סדרת פקודות בהתאם לתוכנה, הכרטיס יכול להפעיל את התאורה, לנתק את המאוורר, להדליק את מסך התצוגה אם יש ולהפעיל טיימר התראה (אם הדלת תישאר פתוחה זמן ארוך הטיימר יפעיל צפצוף או ידליק נורת אזהרה). הכרטיס יכול גם לספור כמה פעמים נפתחה הדלת כדי "להחליט" מתי להפעיל את גופי החימום של ההפשרה וכן פעולות נוספות בהתאם לתוכנה שמשתנה מדגם לדגם.
לכן במקרר דיגיטלי לא מספיק להוציא את המנורה, כי עדיין כרטיס הפיקוד ימשיך לבצע את שאר תפקידיו.
כמו"כ לרוב יש לחצן דלת גם לדלת המקפיא גם אם אין לו תאורה, כי ללחצן יש תפקידים נוספים כאמור.
שינוי נוסף שעבר לחצן הדלת עם התקדמות הטכנולוגיה, יותר ויותר דגמים עברו להשתמש בלחצני דלת נסתרים.
לחצן דלת נסתר מסוג "ריד-סוויטצ'" (Reed-switch) בנוי כשפופרת אטומה ובתוכה שני חלקי ברזל, כאשר מקרבים מגנט לשפופרת המגעים נמשכים ומתחברים זה לזה בדומה ללחצן רגיל.
את הלחצן הנסתר מתקינים בתוך גוף המקרר סמוך לדלת, וכנגדו בדלת מתקינים מגנט. כך כאשר סוגרים את הדלת למעשה מקרבים את המגנט ללחצן והמגעים מתחברים, וכשפותחים את הדלת מרחיקים את המגנט והמגעים מתנתקים. הלחצן הנסתר מחובר לכרטיס הפיקוד ומתפקד כלחצן דלת לכל דבר.
יתרונותיו של הלחצן הנסתר הם בעיקר גימור יפה יותר של המוצר ואמינות גבוהה יותר (הלחצן אטום לכן הוא פחות מתקלקל).
בעקבות שינויים אלו אנו פוגשים שוב ושוב מקרים שאדם פירק את המנורה של המקרר כדי להשתמש בו בשבת, ולא ידע שעדיין כל פתיחת דלת זוהתה מידית ע"י הלחצן וכרטיס הפיקוד כיבה את המאוורר, חישב את זמן ההפשרה וכו'. במקרים אחרים אנשים השתמשו במקפיא בשבת בהנחה שאין לו לחצן דלת (כי היצרן לא הכין תאורה למקפיא) כאשר בפועל כל פתיחת דלת זוהתה כאמור ע"י הלחצן הנסתר והכרטיס הגיב בהתאם.
חשוב להבין גם שאפילו המידע שמספק המוכר בחנות או הטכנאי, פעמים רבות לוקה בחוסר דיוק. לדוגמא, מקפיא מסוים עבר בדיקה הלכתית ונמצא שיש לו לחצן דלת נסתר, דגם זה שווק בריכוזים החרדיים כמקפיא ללא לחצן דלת בגלל הצהרתו של הטכנאי הראשי של היבואן הרשמי של המקפיא שטען בתוקף שבדגם זה אין לחצן דלת כלל, המקפיא אף קיבל אישור הלכתי של גוף כלשהוא בגלל הצהרתו של הטכנאי. כמובן שבעקבות הבדיקה הטכנאי נאלץ להודות בטעותו, ואותו גוף שינה את הוראות הכשרות.
הסיבה לטעות שלו נעוצה בכך שהמידע שהיצרן מחו"ל מספק ליבואנים כולל רק נתונים על רכיבים הניתנים להחלפה. במקרה המדובר הלחצן לא היה מיועד להחלפה, הוא היה רכיב בגודל של מילימטרים ספורים שמודפס בין עשרות רכיבים דומים על כרטיס הפיקוד עצמו, במקרה של תקלה היבואן מחליף את כרטיס הפיקוד כולו ולא אמור לדעת מה הוא כולל (היצרן מעדיף לספק כמה שפחות מידע כדי למנוע העתקה). כמובן שאם הייתה תאורה במקפיא הטכנאי היה יודע שיש לחצן, אך במקפיא זה תפקידי הלחצן שזוהו בבדיקה ההלכתית היו הפעלת התצוגה על לוח החיווי שבתוך המקפיא (הטכנאי חשב שהתצוגה דלוקה גם כשהדלת סגורה), והפעלת טיימר שיצפצף במקרה שהדלת נשארה פתוחה למשך דקה (הטכנאי היה סבור שההתראה היא על עליית הטמפרטורה).
המסקנות למעשה שניתן להסיק מכל הנ"ל:
טרמוסטט מכני
הטרמוסטט המכני הינו מפסק חשמלי שהלחיצה עליו מתבצעת ע"י גז שמתפשט בחום ומתכווץ בקור.
לטרמוסטט מכני יש רק שני מצבים, או שהוא לא מספיק קר והמפסק מחובר או שהוא קר מספיק והמפסק מנותק.
בגלל שברוב מוחלט של המקררים המכניים מותקן רק טרמוסטט חשמלי אחד והוא מפעיל את המנוע, אפשר להקשיב למקרר ולדעת את מצב הטרמוסטט. כשהמנוע שקט סימן שהטמפרטורה במקרר נמוכה מספיק והטרמוסטט מנותק, וכששומעים את המנוע פועל זה אומר שהמקרר לא מספיק קר והטרמוסטט מחובר.
ניקח לדוגמא מקרר שמכוון ל-5 מעלות, ונחלק את הנידון ל-3 מצבים שונים. מצב א'- כאשר הטמפרטורה במקרר היא 4 מעלות ופתיחת הדלת העלתה אותה ל-4.5 מעלות, ז"א שפתיחת הדלת לא גרמה חיבור חשמלי מידי אלא הקדימה את זמן הפעלת המנוע. מצב ב'- כשבמקרר 4.5 מעלות ופתיחת הדלת העלתה ל-5 מעלות, פתיחת הדלת הפעילה את המנוע. מצב ג'- הטמפרטורה כבר הייתה 5 מעלות ובעקבות פתיחת הדלת היא עלתה ל-5.5 מעלות, פתיחת הדלת לא הפעילה דבר ואף לא הקדימה פעולה, היא רק גרמה שהמנוע יצטרך להמשיך לפעול זמן ארוך יותר כדי להגיע לטמפרטורה הדרושה.
כשהמקרר שקט זה ספק מצב א' או מצב ב', ואילו כששומעים אותו פועל זה וודאי מצב ג'.
הפוסקים שהתירו לפתוח תמיד לא אסרו את הקדמת הפעולה כשלעצמה (מצב א') ולא הגדירו את מיעוט המקרים של הפעלת המנוע (מצב ב') כ"פסיק-רישא".
חיישני טמפרטורה דיגיטליים
חיישן טמפרטורה דיגיטלי הינו רכיב שהמוליכות החשמלית שלו משתנה בהתאם לטמפרטורה. ולכן ככל שהטמפרטורה במקרר גבוהה יותר, יזרום דרכו יותר זרם חשמלי. השינוי בזרם מזוהה ע”י כרטיס הפיקוד של המקרר, הכרטיס "רושם" לעצמו את הטמפרטורה, מעבד נתונים ו”מחליט” בהתאם אילו מערכות להפעיל.
חיישן דיגיטלי מסוגל לזהות באופן מידי כל שינוי קל בטמפרטורה. (מהירות התגובה בפועל תלויה בעיקר במיקום החיישן ובמבנה שלו).
במקרר דיגיטלי יש בדר"כ יותר מחיישן טמפרטורה אחד. במקררים הזולים מותקנים 3-5 חיישנים, ובדגמים משוכללים נוכל למצוא גם 10 חיישני טמפרטורה. כל חיישן מותקן במיקום שונה ואחראי על חלקים אחרים במערכת השיקולים הכללית של כרטיס הפיקוד.
לכן במקרר דיגיטלי גם כששומעים את המנוע פועל עדיין כל עליית טמפרטורה (פתיחת דלת) תימדד ותגרור פעולות חשמליות הן בעצם המדידה הדיגיטלית והן בהפעלת מערכות שונות כמו הפעלת מאוורר נוסף, הפעלת תריס חשמלי, שינוי עוצמת המנוע ועוד. מדידת הטמפרטורה הדיגיטלית תתרחש בכל מקרה, ואילו הפעלת המערכות השונות לא מחויבת בכל פתיחת דלת והיא תלויה בתוכנה ומשתנה ממקרר למקרר.
במקרה של מדידה שלא שינתה את פעולת המקרר יש שדנו אותה כפעולה חשמלית חסרת חשיבות ולכן עקרונית אפשר היה להתירה, אלא שבאופן מעשי קשה מאוד לברר את התפקיד של כל חיישן, בגלל מורכבות תהליכי הייצור גם אצל היצרן עצמו יהיה קשה למצוא מידע מדויק.
במקרה מסוים בתחילת מחקר אודות חיישן טמפרטורה מסוים הסבירו לנו מספר מהנדסים שהוא מיועד רק למקרה של שריפה ולכן הוא יגיב רק לטמפרטורות קיצוניות, בסופו של מחקר ארוך ומייגע נוכחנו לדעת שכיום רוב היצרנים משתמשים בו גם כדי לדעת את האקלים המדויק בחדר כדי לתכנן את זמני ההפשרה ולכן הוא יכול לגרום להפעלת גופי חימום גם בעקבות שינויי טמפרטורה רגילים. במקרה אחר קיבלנו הצהרה כתובה מהיצרן בחו"ל שבמצב מסוים אין לחיישן פלוני כל תפקיד במערכת, ובמהלך הבדיקה התברר שבצירוף מקרים מסוים החיישן מכבה את המכשיר. במקרים רבים אנו מוצאים שני מקררים זהים, בעלי אותו מספר דגם ואותה שנת ייצור, כאשר לכל אחד מהם גרסת תוכנה שונה.
איך מזהים מקרר דיגיטלי
אפשר לזהות מקרר דיגיטלי, אך לא ניתן לזהות בבירור מקרר מכני. מקרר שיש לו לוח תצוגה וכן מקרר שיש לו לחצני בקרה (מקרר שמכוונים את רמת הקור שלו בעזרת לחצנים – מקשים) ניתן לזהות בוודאות כמקרר דיגיטלי, כי מערכות מכניות אינן מסוגלות להפעיל מסך תצוגה ואינן מסוגלות לקבל הוראות מלחצני בקרה. לעומת זאת, מקרר שנראה פשוט ואת עוצמת הקור שלו מכוונים באמצעות חוגה פשוטה או ידית הזזה יכול להיות מכני ויכול להיות דיגיטלי.
במקרים מסוימים לקח היצרן דגם שהיה מכני והחליף את המערכת הפנימית שלו למערכת דיגיטלית, ללא כל שינוי חיצוני. דוגמא זו היא סיבה נוספת לטעויות, המוכר יכול למכור את המקרר בתור מקרר מכני בהנחה שזה המקרר שעליו הוא בירר בעבר, בעוד שבפועל "אין תוכו כברו" וכיום הוא דיגיטלי. לכן חובה לשאול על כל מכשיר בפני עצמו ולא לסמוך על מידע כללי.
מסיבות אלו הוקם המוקד הטלפוני של "משמרת השבת" בו ניתן לקבל מידע עדכני אודות מכשירי החשמל השונים, המידע מתעדכן כל הזמן ע"י אנשי מקצוע שהוכשרו במיוחד למטרה זו.
התקן שבת
בשוק קיימים מגוון רחב של התקני שבת, החל מהתקני גרמא בסגנון ה"כושר-סוויטצ'" האמריקאי, דרך התקנים שמבוססים על תוכנה שנכתבה ע"י היצרן ונתונה לשינויים בכל זמן, וכלה בהתקנים מהודרים שפשוט מנתקים פיזית מכרטיס הפיקוד את כל הרכיבים שיש בהם חשש חילול שבת.
ההתקן שבאישור "משמרת השבת" למקררים ומקפיאים דיגיטליים, מנתק לחלוטין את כל החיישנים ולחצני הדלת ומחבר במקומם מערכת דימוי שתוכננה מראש. ההתקן מייצר אותות חשמליים שמדמים למקרר שימוש רגיל במקרר, כך המקרר "לא יודע" שהחיישנים מנותקים והוא יכול להמשיך לפעול כראוי בהתאם לתוכנית שנבחרה ע"י המשתמש לפני כניסת השבת.
ההתקן מגיע עם 9 תכניות עבודה שונות לבחירת הלקוח, בהתאם לאופי השימוש ולעונות השנה.
ההתקן גם "יודע" מתי שבת ומתי חג, והוא עובר אוטומטית למצב שבת מספר שעות לפני כניסת השבת או החג. לאחר צאת השבת והחג ההתקן חוזר למצב חול ומחבר חזרה כל חיישן למקומו בכרטיס הפיקוד, המקרר חוזר להיות "חכם" ולהגיב לכל פתיחת דלת ושינוי טמפרטורה בהתאם.
ההתקנה מבוצעת ע"י טכנאים שהוכשרו במיוחד למטרה זו, הטכנאי מגיע עם הוראות מפורטות לכל מקרר (מאות דגמים שונים).
ההתקן נבדק ע"י החברות המובילות בתחום והם אישרו להתקין אותו על המקררים שלהם, להתקן אישור מכון התקנים.